שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ג׳:ג׳

3 משנה: הַבָּא עַל בִּתּוֹ עַל בַּת בִּתּוֹ עַל בַּת בְּנוֹ עַל בַּת אִשְׁתּוֹ עַל בַּת בְּנָהּ עַל בַּת בִתָּהּ אֵין לָהֶן קְנָס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמִּיתָתוֹ בִּידֵי בֵית דִּין וְכָל הַמִּתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ.

4 הלכה: הַבָּא עַל בִּתּוֹ כול׳. אִילּוּ אַחֵר בָּא עָלֶיהָ קְנָסָהּ לָאו לְאָבִיהָ הוּא. תִיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ עַד שֶלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ. כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ.

5 רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה אָסוֹן וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר אִם יִהְיֶה אָסוֹן לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד בְּהַתְרָיָיה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא שֶׁכָּל הַמִּתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן. דְּלָא אַתְיָא אֶלָּא בְשׁוֹגֵג. אָמַר חִזְקִיָּה. עוֹד תַּנֵּי מַתְנִיתָא. מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמַת. מַה מַכֵּה בְהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּה בוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד לְחַיֵיב מָמוֹן. אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַחֲלוֹק בּוֹ בֵּין שּׁוֹגֵג לְמֵזִיד לִפְטוֹר מָמוֹן.